[ המלצה מאת אלעד פאר ] אומרים שיש שני סוגי עלילות: האחת היא זו שבה אדם יוצא למסע; השנייה היא של הזר שמגיע לעיירה. ב"לעולם לא עולם" שתי העלילות הללו מתקיימות במקביל, ממש כמו העולם המקביל לשלנו שבו מתרחש רוב הסיפור.
ריצ'רד מייהו עבר לפני שלוש שנים ללונדון, והוא מאוד רוצה להשתלב. הוא עובד קשה בחברה לניירות ערך, ואפילו הצליח להשיג חברה שאפתנית יפיפייה ומתוחכמת הרואה בו מועמד מתאים לנישואין. היא אפילו מרשה לו לשמור על אוסף בובות הטרולים שלו, כי לדעתה "כל האנשים הדגולים אוספים משהו".
אבל אז הוא מסייע לנערה חבולה ומוזנחת, מאלה שרוב האנשים היו פשוט עוברים מעליה, ומגלה לחרדתו כי בכך עשה צעד בל-חזור אל העולם שלמטה. לפתע אנשים מתעלמים מקיומו ברחוב, דירתו מושכרת לאחרים, חשבונות הבנק שלו נעלמים, ואפילו ארוסתו אינו מכירה אותו עוד. מסתבר כי ברגע שאתה בא במגע עם אלה שהעולם שכח מקיומם, אלה "שנפלו דרך הסדקים במדרכה", אתה מסתכן בכך שתהפוך לאחד מהם. וכך נאלץ ריצ'רד לרדת ולחפש את הנערה המסתורית בעולם שמתחת – זה של מעברי הרכבת התחתית, המסדרונות הנטושים ותעלות הביוב, בתקווה להחזיר לעצמו את חייו. בדרך הוא פוגש דמויות מלאות דמיון אקסצנטרי שרובן, כמה מפתיע, מחפשות לנצל את הזר התמים, או סתם לשאוב ממנו את נשמתו. ריצ'רד והנערה עסוקים רוב הספר בהימלטות משני רוצחים שכירים שגילם כימי הרוע האנושי, ותחביביהם, מלבד שיסוף גרונות והצתת ערים, הם אכילת חרקים והשמדת יצירות אמנות יקרות ערך.
בכדי לתאר את ה"רעים" משתמש גיימן בטריק של סרטי דיסני, שמתוך רצון לא להפחיד את הילדים נותנים לדמויות המאיימות כמה תכונות מגוחכות ומציידים אותן באיזה חוש הומור מרושע, כך שלעתים קרובות הן לא רק מתחבבות עלינו, אלא אף גונבות את ההצגה. גיימן התחיל את הקריירה שלו בתור כותב לקומיקס, ומשם הוא שואב את התיאורים הצבעוניים של הדמויות ושל המקומות, עד שאפשר ממש לראות אותם בבירור. משם כנראה הוא גם שאב את יכולת הצמצום במילים, המדגישה את חשיבותם של הדיאלוגים השנונים וה"אנגליים" מאוד שלו. גיימן כתב בעצם ספר פנטזיה שיש בו רק את היתרונות של הז'אנר, ומוותר על כובד הראש והעלילה האינסופית בשלושה כרכים המאפיינים אותו בדרך כלל. את הספר קראתי בפעם הראשונה לפני תשע שנים בחופי סיני, בימים שעוד היה אפשר לנסוע לשם, ומאז אני מוצא את עצמי חוזר לפחות פעם בשנה לקריאת הספר הכיפי הזה, ונזכר בעוד עולם קסום שלצערי הפך גם הוא לפנטזיה.

[ ציטוט אהוב ]  "לעולם אל תאמין, שאם משהו מצחיק, הוא איננו מסוכן."

[ מידע על ספרים ] Gaiman, Neil: לעולם לא עולם. (original language: עברית) מאנגלית: שלה מאייר ואהובה גסנר. אופוס, בריטניה, 1998 (1996).