Guests of ELIT Literature House Europe 2015

[ המלצה מאת Beat Mazenauer ]  מתיאס פוליטיצקי הוא משורר הכותב בידיעה שהוא חלק ממסורת ארוכה: גתה, היינה, מורגנשטרן, ועכשיו פוליטיצקי. לדידו עקשנות היא חובה אסתטית, והוא מעדיף שטחיות מפתה על פני 'התבוננות פנימית' מאוסה.   
אסופת שיריו של פוליטיצקי, 'מעֵבֶר לנקניקייה ולגבינה', מוכיחה זאת. הכותרת עצמה ממחישה שמדובר ביצירה לא טיפוסית, ורבים מבין 44 השירים מעניקים לכך משנה תוקף. מתיאס פוליטיצקי מותח את גבולות הקונבנציות השיריות, אך לא מותיר מרחב לגינוי ככל שהדבר נוגע לצורה: שיריו עשויים כהלכה במידה ערמומית. שירים כגון ‘Ein Würstchenbudenbesitzer wünscht seinen Samstagsgästen guten Appetit’ ('בעל דוכן הנקניקיות מאחל ללקוחותיו בשבת בתיאבון'), או‘Klofrau, das Ende der Sanftmut verkündend’ ('מנקה השירותים מכריז על קץ השלווה') חושפים ללא כחל וסרק את סוג הרגשות המצויים בהם כבר בכותרת. די לחרוזים נשגבים ולרגשות נעלים – חיי היומיום חודרים אל השירה!  
שורות רעננות, תאבות חיים, מתכנסות יחד ויוצרות מרקם הבנוי באופן מושלם, המקרין באותה מידה איזו שבריריות לקורא חד המבט. שנינות והנאה פואטית אינן מאפשרות לנו לשכוח שאנו עוסקים כאן בנפש מרדנית, הכותבת שירה גם בשם המרדנות עצמה:  
"שיר על כתיבת שירים הוא כמובן לא שיר אלא ההפך:
גורם לצוואר בקבוק בזרימה ולריח של סתימה...  
... ובסופו של דבר עדיף לדבר על העולם כשאתה שיכור,
מאשר לאלץ מילים שתויות לעצור." 
פוליטיצקי, עם כל זאת, אינו מצטייר כמשורר בעל מטען רגשני, אלא יותר כיוצר המנסה ליישם את תכניתו הלירית באמצעים של מחזה. תפאורות יומיומיות – כמו דוכן המזון המהיר שהוא שר עליו – עשויות גם כן לשמש כבמה לרגשות גדולים, אם כי הקנון הלירי נוטה להתעלם מעובדה זו. זה בדיוק מה שפוליטיצקי מנסה לומר בשנינות ובהומור דרך שיריו. ויותר מכך: הוא מעניק לנו הנאה פואטית של ממש.   

[ מידע על ספרים ] Politycki, Matthias: Jenseits von Wurst und Käse. 44 Gedichte. Hoffmann & Campe, Hamburg, 1995 .